תת פעילות בלוטת התריס

תת פעילות בלוטת התריס, נוגדנים לבלוטת התריס (השימוטו) והשפעה על הצלחה בטיפולי פוריות ועל הפלות
בעבודה שהתפרסמה לאחרונה ב-Human Reproduction נמצא כי רמת TSH גבוהה מ-2.5 MIU/L בקרב נשים העוברות טיפולי פריון,
אינה קשורה לתוצאות פריון פחות טובות, כלומר לא (!) תפגע בסיכויי ההצלחה שלך בטיפולים.
אולם, נוכחות נוגדנים לבלוטת התריס (Anti thyroid peroxidase – TPO) נמצאה קשורה באופן משמעותי עם עלייה בסיכון להפלות וגם לירידה בשיעור הלידות.
נוגדנים לבלוטת התריס (השימוטו) הם גורם שכיח מאוד לתת פעילות של בלוטת התריס ונוכחותם נמצאת בקור
תת פעילות בלוטת התריס היא בעיה הנפוצה ב4.6% מהאוכלוסיה הכללית בארצות הברית, וידוע כי תפקוד תקין של הורמון התירואיד (-(TSH חשוב מאוד בהשרשה ובהריון צעיר.
תת תריסיות קשורה בבעיות פריון בנשים וגם בתוצאות מיילדותיות לא טובות – היפרדות שליה בהריון, לידות מוקדמות, והפלות, ועל כן כבר מ2012 ישנה הוראה לבדוק את רמות ה-TSH לפני תכנון הריון ומתן טיפול תרופתי כאשר TSH>2.5.
בעבודה גדולה על 1650 נשים בארה״ב לא נמצא קשר בין רמות TSH טרום הריוניות של 2.5-5 לבין שיעור הריונות, הפלות או לידות חי,
אך רמה גבוהה של נוגדנים לבלוטת התריס נמצאה בהחלט קשורה לעלייה בהפלות והפחתה בשיעור הלידות בהתאמה.
לכן יש לתת את הדעת על השאלה –
האם אין צורך לטפל בנשים המוגדרות כתת פעילות ״סאב קלינית״ של בלוטת התריס (TSH 2.5-5), שאין להן נוגדנים לבלוטת התריס אך כן לטפל בנשים עם נוגדנים לבלוטת התריס שרמות הTSH שלהן תקינות על מנת להקטין את הסיכון להפלות בין אם סובלות מבעיות פוריות או מתכוונות להרות ״בבית״?