ידוע כי תפקוד שחלתי ו/או איכות הביציות של אישה מושפעים לרעה מחשיפה לרעלנים בסביבתן ולנשים החשופות לעישון אקטיבי או פסיבי גם תוצאות פחות טובות בטיפולי פוריות שונים, יש להן רמות FSH מוגברות וAMH נמוכות יותר בהשוואה לנשים אחרות בגילן שאינן חשופות.
הגיוני לחשוב שככל שהחשיפה לרעלן ממושכת יותר, כך השפעתו על הפוריות תהיה חריפה יותר ועם זאת אין באמת הבנה לגבי משך ההשפעה של עישון על השחלות, או על משך ההחלמה הדרוש לאחר הפסקת העישון.
גוף הידע העיקרי לקוח מעבודות שנעשו על נשים לאחר טיפולים כימותרפיים – רעלן ״קיצוני״ במיוחד, כאשר הצליחו להראות כי נשים שעברו טיפולים כימותרפיים פחות טוקסיים או אגרסיביים, שבו מהר יותר לתפקוד שחלתי תקין.
התפקוד השחלתי נמדד על ידי רמות AMH המדידות בדם.
עם תחילת הטיפול הכימותרפי נצפתה צניחה חדה ברמות ה-AMH שהלכה והשתפרה 3 חודשים לאחר הפסקת הכימותרפיה, ושבה לרמות הנורמה ההתחלתיות 6 חודשים.
המסקנה המתבקשת היא שהזקיקים המושפעים מן הרעלנים הם הזקיקים המתפתחים – אלו המושפעים מרמות ה-FSH ומהם מתגייס מדי חודש זקיק אחד לקראת ביוץ.
הזקיקים שלא הושפעו מן הכימותרפיה והתבטאו ב-AMH לאחר 6 חודשים מסיומה, הם הזקיקים הפרה-מורדיאליים (הנחים) ואשר כוללים את ״נכס״ ביציות האישה.
גילוי זה הוביל לפיתוח מטאפורת ״עץ הזית״ לפיה כמות שעץ זית שנחשף לקרה קיצונית עליו החיצוניים הרגישים לקור מושפעים מיידית וגורמים לעץ כולו להיראות מת למשך מספר חודשים, כעבור חצי שנה מהכפור הוא כאילו מתעורר לחיים ומצמיח יבול חדש.
מטאפורה זו מובילה להבנה שרעלים סביבתיים כגון חשיפה לעישון אקטיבי או פסיבי אינה פטאלית ובאופן כללי הפיכה יחסית מהר לאחר הפסקת החשיפה.
כלומר בניגוד להנחה הרווחת – מעשני עבר גם הכבדים ביניהם אינם שונים בתוצאות טיפולי הפוריות שלהם מכאלו שלא עשנו מעולם, חצי שנה מהפסקת החשיפה.
משך זמן ההחלמה המשוער הוא 6 חודשים וניתן להסיק ממנו לגבי התאוששות מנזק חימצוני אחר על ידי העלאת איכות החיים – שיפור בתזונה, פעילות גופנית, שמירה על משקל תקין, ונטילת אנטיאוקסידנטים.
אין להסיק מכך שיש להימנע מהריון 6 חודשים מהפסקת עישון אך בהחלט כדאי לקחת זאת בחשבון כאשר מתכננים הריון עתידי על מנת להימנע מבעיות פוריות אפשריות הקשורות בעישון.. גם אצל מי שלא מעשנת ו״רק״ חיה עם בן זוג מעשן
