אנדומטריוזיס ובעיות פוריות

אנדומטריוזיס ובעיות פוריות – האם כדאי לנתח?
הערב רציתי לשתף בסיפור מקרה של מטופלת עם אנדומטריוזיס שעברה ניתוח להסרת ציסטה שחלתית (אנדומטריומה), ואשר חשוב מאוד בעיניי להעלות למודעות.
אנדומטריוזיס היא בעיית פוריות נפוצה ומורכבת, שמעבר להשפעתה על הפוריות היא גם עשויה לפגוע בצורה קשה מאוד באיכות חייהן של הנשים הסובלות ממנה, רבות מהן אינן מודעות כלל לכך שהן סובלות מן הבעיה בשל הקושי באבחון.
כאשר ישנן אנדומטריומות – ציסטות שחלתיות של אנדומטריוזיס, האבחנה היא קלה אך היא מובילה לא פעם לאפשרות הניתוחית להסרת הציסטה.
ההחלטה לגשת לניתוח שחלתי צריכה להתבסס על הרבה מאוד פרמטרים למשל גיל המטופלת, האם סובלת מאי פריון, האם סובלת מכאבים ובאיזו מידה משפיעים על איכות חייה, גודל האנדומטריומה והאם מסכנת את השחלה, ועוד.
חשוב מאוד לזכור שכל ניתוח שחלתי גם אם נעשה מאוד בזהירות, נושא עמו סיכון לפגיעה ברזרבה השחלתית ושקול לניסיון להרכיב חזרה ביצה מקליפותיה…
ידוע כי ה-AMH – anti mullerian hormone המבטא באופן ישיר את הרזרבה השחלתית של האישה, הוא נמוך יותר אצל נשים שעברו ניתוח להסרה/ניקוז/צריבה של אנדומטריומה שחלתית, אך לא בהכרח אצל נשים שיש להן אנדומטריומות או אנדומטריוזיס באופן כללי.
כמו כן, הכאבים הנלווים לאנדומטריוזיס נגרמים כתוצאה משגשוג של נגעים באגן אך לא מקיומן של אנדומטריומות. כלומר, שאפשר לבצע ניתוח מבלי לגעת בשחלה אשר ישפר את איכות החיים ולא יפגע בפוריות.
השבוע הגיעה אליי מטופלת צעירה בת 30, לאחר ניתוח לפרוסקופי לכריתת אנדומטריומה גדולה מאחת השחלות, במטרה לעבור טיפולים לשימור פוריות – הקפאת ביציות היות ולא מעוניינת להרות כעת.
אותה מטופלת פנתה לאפשרות הניתוחית מבלי להבין כלל את ההשפעה האפשרית על הפוריות שלה, ורק בדיעבד מבצעת את טיפולי ההקפאה שיש להניח שגם היו מוצלחים יותר אם היינו מבצעים אותם לפני הניתוח וזאת מבלי להתייחס לשאלה האם הייתי ממליץ בפניה לעבור את הניתוח או לא
אני ממליץ לכל הנשים השוקלות ניתוח שחלתי ועדיין לא סיימו להרות וללדת ילדים, להתייעץ גם עם מומחה פוריות לפני קבלת החלטה כיצד לפעול.