מהו פיפל, מתי כדאי לבצעו

מהו פיפל, מתי כדאי לבצעו, והאם רק במסגרת טיפולי הפריה חוץ גופית או גם לנשים העוברות טיפולי הזרעה

כבר לפני שנים עלתה ההשערה ש"שריטה" של רירית הרחם בשלבים שונים של המחזור החודשי של האישה , מעודדת את השרשת העובר באותה הרירית בהמשך.
בהתאם לכך מזה תקופה ארוכה שאני מבצע את הפעולה למטופלות שלי הנמצאות לקראת החזרת עוברים טריים / מוקפאים (טיפולי פריון)
למרות ההתקדמות בתחום האבחנה הטרום השרשתית (PGS), וההתקדמות הטכנולוגית בכל הקשור להקפאת עוברים
המאפשרת תזמון החזרה בהתאם למועד ההשרשה המתאים לאישה, גם עניין ההשרשה עצמו מהווה פקטור חשוב מבחינת הצלחת הטיפול, ובנושא זה רב הנסתר על הגלוי..
בעוד שאנחנו יכולים לדגום עוברים ולבצע בדיקה גנטית של הרירית (כדוגמת ERA), אנחנו לא באמת יכולים לדעת "מה מתרחש" בהיבט מהלך הקליטה להיריון, לאחר שמגיע עובר אל הרחם
אחת השיטות להשפיע לטובה על ההשרשה ולעודד אותה, היא לבצע פיפל – (שריטה של הרירית) פעולה פולשנית מינימלית הכרוכה באי נעימות קלה בלבד.
מאחר ומבוצעת על פי רוב בשלב הלוטאלי (לאחר הביוץ), הסיכון היחיד בביצועה יכול להיות פגיעה בהריון צעיר.
מספר מנגנונים שהוצעו כדי להסביר את השפעת הפעולה בשיפור ההשרשה היו-
זירוז בניית רירית חדשה, פציעה שמביאה לתהליך ריפוי ע"י הבאת פקטורים שונים לאיזור כמו: ציטוקינים, אינטרלויקינים, הורמוני גדילה, מאקרופאגים ותאי NK.
כמו כן הועלתה תיאוריה נוספת שמדברת על האטת הבשלת הרירית כדי לשפר את הסינכרון עם ההשרשה עצמה.
בעוד שאני נוהג להציע את הפרוצדורה למי שחוותה כשלונות חוזרים בטיפולי הפריה חוץ גופית

התפרסמה לאחרונה עבודה שבחנה את יעילות הפיפל בהעלאת שיעור ההריונות במחזורי הזרעה וקיום יחסים.
גם כאן מספר עדויות שהפיפל יכול לשפר את ההשרשה במחזורי טיפול טבעיים "פשוטים" לכאורה, עוד לפני שהאישה מתקדמת לטיפולי הפריה חוץ גופית.

במקרה זה כדאי לבצע את הפיפל במועד שונה בהתאם לתכנון הטיפול ואורך המחזור של המטופלת.

פיפל לצורך עידוד השרשה אינו מוכר בסל הבריאות וניתן לבצעו באופן פרטי במסגרת טיפולי המרפאה שאני מציע