מוגדר לאחר שנה של חשיפה להיריון, במהלכה קיימת יחסים באופן סדיר סביב הביוץ (עם או ללא מעקב ביוץ), ובהנחה שהמחזורים סדירים יחסית, ולא הרית.
אצל נשים מעל גיל 35, מומלץ לפנות לבירור אצל רופא פריון כבר לאחר 6 חודשים, כיוון שאם אכן יתגלה שישנה בעיית פוריות משמעותית יש להתקדם מהר יותר בבירור.

– גיל: מגיל 35 מתחילה ירידה מסוימת בפוריות האישה המתבטאת בעיקר בשיעור גבוה יותר של ביציות לא תקינות גנטית, כאשר מעל לגיל 40 הסיכויים להשגת היריון תקין נמוכים יותר משמעותית ועל כן יש לפעול בנחישות רבה יותר בהתאמה להשגת הריון, כאשר חלק מהקופות מאשרות כבר מגיל 39 הפריה חוץ גופית כקו טיפול ראשון.
– פקטור מכני: בעיה חצוצרתית כגון חסימה, הידרוסלפינגס (חצוצרה אחת או שתיהן החסומות בנוזל). ניתן לאבחן וגם לפתור חלק מן הבעיות החצוצרתיות, על ידי ביצוע צילום רחם או בדיקת הסטרוסלפינגוגרפיה, שאת שתיהן אני מבצע במרפאה.
– אנדומטריוזיס: בעיית פוריות כרונית ופרוגרסיבית המאובחנת אצל 10-15% מהנשים בגיל הפוריות המאופיינת בנוכחות נגעים של רקמת רירית הרחם באתרים שונים מחוץ לרחם או בשחלות. מאובחנת בעיקר על פי דיווח האישה, לעיתים ניתן לאתר אנדומטריומות (ציסטות ״שוקולדיות״ שחלתיות) באולטרסאונד, וניתנת לאבחנה באופן חד משמעי בלפרוסקופיה.
נשים הסובלות מאנדומטריוזיס בדרגות חומרה שונות, מתקשות להרות באופן טבעי בשל התפתחותה של דלקת כרונית באברי הרבייה, והפיתרון היעיל ביותר לבעיה זו הוא הפריה חוץ גופית.
– בעיות זרע: כאשר איכות הזרע אינה מאפשרת הפריה טבעית של הביצית בשל ריכוז, תנועתיות או מורפולוגיה נמוכים, ולעיתים ישנה בעיית זרע כוללת. הפיתרון לבעיית זרע משמעותית הוא הפריה חוץ גופית.
– גורמים נוספים: תת פעילות בלוטת התריס, שרירנים (מיומות) בחלל הרחם, מחיצות רחמיות (הניתנות להסרה בהסטרוסקופיה ניתוחית), מחלות מין המועברות במגע מיני, מחלות כגון סוכרת, עודף משקל קיצוני, מחלות אוטואימוניות שונות ועוד.
– בלתי מוסבר: כרבע מהזוגות יסבלו מבעיית פוריות שאינה ניתנת להסבר ולא תיפתר באמצעות טיפולי פוריות סטנדרטיים כגון הזרעה, וזוגות אלו על פי רוב יצליחו להרות בהפריה חוץ גופית, או לכל הפחות תהיה הבנה טובה יותר של בעיית הפוריות המשותפת בשיטה זו.

לנשים המעוניינות בטיפול זה אני מציע מסלולים שונים עמם אני עובד, בהתאם להעדפותיהן האישיות, יכולותיהן הכלכליות, ושאיפותיהן המשפחתיות.

לנשים המעוניינות לדחות את גיל האימהות מסיבות שונות, לנשים דתיות המעוניינות במספר רב של ילדים ועל מנת לשמר את האפשרות להרות מביציותיהן גם בגילאים המבוגרים, ולאחרונה לנשים המוגדרות בסיכון לאלווסת מוקדמת, במימון קופות החולים.